מיניות ותשוקה בזוגיות רבת שנים. אחד מהנושאים הכי מדוברים סביבי ובחיי בשנה האחרונה.. איך שומרים על התשוקה? מה מאפשר להתקרב גם כשהדברים נהיים מורכבים? איך אפשר להתחבר כשיש כל כך הרבה פערים..?
לא תמיד יש לי את כל התשובות. והיו רגעים השנה שאמרתי ״אני כבר לא יודעת. נגמרו לי הכלים״. זה לא קל להיות בזוגיות לאורך זמן!! לא רק להישאר ביחד אלא גם שיהיה לנו ממש טוב, שנצליח להיות גם מאהבים מלאי תשוקה וגם שותפים לחיים וגם משפחה וגם חברים הכי טובים. לא תמיד אפשר להיות הכל. ובטוח – שאנחנו אף פעם לא נוכל לספק אחד לשנייה את כל הצרכים. ולפעמים הרבה יותר קל לחיות זה לצד זה מאשר באמת לבחור בחיים ערים, דלוקים ומחוברים. אבל מבחינתי הזוגיות הזאת היא ממש מפעל חיים, ובחרתי, בחרנו, לתת את כל כולנו כדי להיות ביחד ומאושרים.
השנה הזאת הביאה איתה את האתגרים הכי גדולים שהזוגיות שלנו ידעה וגם את המתנות הכי גדולות. כשהתאפשר שכבנו על הגב בשמש החמימה וכשהיה צריך הפשלנו שרוולים ועבדנו בבוץ. כעסנו, כאבנו, נלחמנו (לפעמים אחד בשנייה ולפעמים זה לצד זו, נלחמנו למען הזוגיות), ופעם אחר פעם בחרנו אחד בשנייה, בביחד. בחיבור בלתי מתפשר, באיכות, בתשוקה, בעונג, בכנות. גם כשזה הרגיש רחוק, גם כשאחד מאיתנו הרים ידיים, גם כשהגענו לקצה יכולת ההכלה והתסכול..
גם במיניות פגשנו קושי, והקושי הזאת התעצם אל מול הטייטל שלי כ״מנחה ומלווה נשים סביב מיניות ויחסים״. בסדנאות אני מאוד כנה והכי משתפת שגם אצל מנחים יש אתגרים.. ועדיין היה לי קשה לקבל את זה שעם כל הדרך שעשיתי ועשינו במיניות, עדיין חיי המין שלנו לא ״מושלמים״. אבל המשכנו. המשכנו להיפגש פעם אחר פעם במרחב המיני ולגלות מה קורה לנו שם. אסתר פרל אמרה
Sex isn’t something you do, it’s a place you go
והמשפט הזה טומן בחובו המון חוכמה לגבי מיניות ויחסים! להסכים להיפגש, בסקרנות, במוכנות לפגוש את מה שיש, להיות בכנות לגבי מה שאין. לשחרר את הסיפורים והתסריטים, לגעת, לשתף, לחקור. למצוא דרכים חדשות להתרגש, לחוות עונג ולהרגיש מחוברים.
עכשיו עם האביב שכבר מגיע מבחוץ, גם בינינו משהו חוזר לפרוח. האנרגיה שוב זורמת. החיבור מתוק ונעים. המיניות סוחפת ועוצמתית. אפשר להרפות לתוך הביחד הזה ולהתרפק עליו.. פשוט לאהוב, לצחוק, לחקור, לשתוק. להיות אנחנו ולהיזכר כמה זה טוב ❤️
אומרים שצריך כפר שלם כדי לגדל ילד
צריך גם כפר שלם כדי לתחזק יחסים
אנחנו מצאנו את הכפר שלנו
בשיחות עם חברים
במעגל זוגות
בטיפול זוגי
אני שומעת מכל כיוון על זוגות שנפרדים
או על כאלה שנשארים ביחד וסובלים..
לא תמיד אפשר לפתור את כל הבעיות
ולפעמים הדבר הכי נכון זה לשחרר
אבל הרבה פעמים
פשוט אין לנו את המילים
אין לנו את המערך התומך
אין לנו את המתודות והכלים
אז רק רוצה קצת לתת תקווה ולהזכיר שיש! יש המון כלים שם בחוץ, יש שפע של מנחים, מטפלים, סדנאות, אירועים
בין אם זה במיניות האישית שלנו, במיניות הזוגית או בכלל ביחסים – אפשר, כדאי ומומלץ לחיות חיים מלאי תשוקה, אהבה וריגושים! והדרך הכי טובה לעשות את זה היא להסכים לקבל תמיכה בדרך. להיתמך על ידי אנשים טובים.
